מערכת ביתית של 6 קילוואט בראשון לציון עולה בין 27 ל-39 אלף שקל, מייצרת כ-10,200 קוט"ש בשנה ומחזירה את עצמה תוך 5 עד 7 שנים. בראשון לציון מומשו כ-12% מפוטנציאל הגגות, וקצב הגידול, כ-4%, הוא הנמוך ביותר בין הרשויות שהפוטנציאל בהן מעל 100 מגה-ואט.
תעריפי ההזנה בעמוד זה הם לפי החלטת רשות החשמל 70103, לבקשות חיבור שיוגשו עד 31.12.2026.
תוספת הפרמיה האורבנית (6 אג׳) חלה רק על מתקנים שקיבלו תשובת מחלק עד 31.12.2026, לפי החלטה 66406.
חודש חזק: יולי. חודש חלש: דצמבר.
מקור · נבדק 13 בספטמבר 2026בראשון לציון הותקנו עד סוף 2023 כ-22,400 קילוואט על גגות, לפי מדד משרד האנרגיה, כ-12% מפוטנציאל של כ-186,300 קילוואט. קצב הגידול באותה שנה היה כ-4% בלבד, הנמוך ביותר בין הרשויות שהפוטנציאל בהן מעל 100 מגה-ואט. לעיר יש גם הנחיות מקומיות משלה למערכות סולאריות, וחלקן מחמירות מהכללים הארציים: למשל, אסור להתקין מערכת על גג קל או על גג אסבסט.
בהנחיות המרחביות לעבודות פטורות מהיתר של עיריית ראשון לציון יש סעיף על מתקן פוטו-וולטאי. מעבר לתנאים הארציים, הוועדה קובעת שלא תותר התקנה על גגות קלים ועל גגות אסבסט, ושצריך לוודא שהמתקן לא יסנוור את הציבור. ההנחיות מוסיפות גם נושא שלא מופיע בדרך כלל ברשויות אחרות: הקמת המתקן עשויה לחייב היטל השבחה, וגובה ההיטל נקבע במחלקת היטל ההשבחה בעירייה. ההתקנה מדווחת לוועדה ולרשות הכבאות, עם אישור מהנדס חשמל ואישור מהנדס מבנים.
בהנחיות המרחביות הכלל-עירוניות של ראשון לציון, שאושרו בדצמבר 2020, נקבע שבגגות שטוחים צריך להסתיר את כל המערכות הטכניות, כולל קולטים, כך שלא יעלו מעל מעקה הגג. בבניינים שבהם שטח הגג עולה על 600 מ"ר יש חובה להתקין גג ירוק בשטח של 300 מ"ר לפחות. בגג כזה המערכת הסולארית והגינה מתחרות על אותו שטח, ושתיהן מופיעות בתכנון שבשלב ההיתר.
במאי 2020 הגישה עיריית ראשון לציון בקשות להתקנת מערכות על 26 מבני ציבור, בשטח של כ-17,800 מ"ר והספק של כ-2,000 קילוואט, במסגרת התוכנית של משרד האנרגיה, מפעל הפיס והשלטון המקומי. לפי BE106, העיר הייתה השלישית בהיקף הבקשות. בדוח מבקר המדינה מיוני 2026 ראשון לציון מופיעה גם בין עשר הרשויות שביקשו להקים תאגיד אנרגיה עירוני.
במפת הסבירות לחיבור, בצפון ובמערב ראשון לציון הסבירות במתח גבוה גבוהה, ובמרכז, במזרח ובדרום היא נמוכה מאוד. במתח נמוך, שבו מתחברים רוב הבתים, הסבירות גבוהה או גבוהה מאוד בכל הנקודות. לבית פרטי זה סימן טוב, אבל את התשובה המחייבת נותנת רק בקשת חיבור לכתובת.
לפי הלמ"ס, כ-19.6% מתושבי ראשון לציון הם בני 65 ומעלה, שיעור דומה לזה שבחולון ובנתניה, וכ-71% מהמשקים גרים בדירה בבעלותם. בעיר רשומים כ-135,000 כלי רכב פרטיים. אם מחלקים את ההספק שבמדד במספר הדירות הרשומות, מקבלים בראשון לציון כ-254 קילוואט לאלף דירות, יותר מבפתח תקווה ומברחובות השכנה. חוזי תחזוקה וניטור מרחוק מאפשרים מעקב אחרי המערכת בלי לעלות לגג.
לפי PVGIS, מערכת של 10 קילוואט בראשון לציון מייצרת בפברואר כ-1,102 קוט"ש, במאי כ-1,635, באוגוסט כ-1,676 ובנובמבר כ-1,175. הזווית שבה הייצור השנתי הכי גבוה היא כ-29 מעלות.
במפת הסבירות לחיבור של חברת החשמל בדקנו 5 נקודות: מרכז ראשון לציון וארבע נקודות במרחק של כקילומטר וחצי ממנו. מערכות ביתיות מתחברות לרשת המתח הנמוך, ושם הסבירות לחיבור בשעות היום היא גבוהה מאוד ב-2 מתוך 5 הנקודות, גבוהה ב-3 מתוך 5 הנקודות.
במפה לא נראית מגבלת רשת בנקודות שנבדקו. זו הערכה ראשונית, ורק בקשת חיבור לחברת החשמל קובעת לכתובת מסוימת.
הייצור בראשון לציון הוא 1% יותר מהחציון של היישובים באתר (1,685 קוט"ש).
השוואת מודל PVGIS באותו הספק: קוט״ש לשנה לכל קילוואט מותקן. הקרבה חושבה בין נקודות היישובים, ולא כמרחק נסיעה.
ראשון לציון: 1,700 קוט״ש לשנה לקילוואט
מקור · נבדק 13 בספטמבר 2026הנתונים מתארים את מיקום ראשון לציון. ההצללה, מצב הגג וכיוון השיפוע משתנים מכתובת לכתובת, ונמדדים בסקר גג בכתובת עצמה.
החישוב מניח 70% שטח גג שמיש, הזרמה מלאה לרשת וללא עלויות מימון. מספרים סופיים דורשים סקר גג והחלטת אסיפת דיירים לפי סעיף 59ט לחוק המקרקעין.
מערכת מעל 15 קילוואט: תעריף הזנה של 37.31 אגורות לקוט"ש (מדרגת 15-100 קילוואט)
ענו על 3 שאלות קצרות ונבדוק אם הגג שלכם בראשון לציון מתאים למערכת סולארית ולאיזה גודל. העיר כבר מסומנת בטופס. ללא התחייבות.
שלב 1 מתוך 3
סוג הנכס
הייצור מחושב ב-PVGIS לקואורדינטות של ראשון לציון. המחירים הם טווח ארצי לפי משרד האנרגיה וטווח השוק שמפרסם מידרג (ספטמבר 2026), והחיסכון וההחזר הם אומדן ולא הבטחת תשואה.
