מערכת סולארית בנחלה ובשטח חקלאי

בנחלה יש יותר מגג אחד. לצד בית המגורים עומדים לול, רפת או מחסן, ולפעמים יש גם שטח פתוח בחלקה א'. כל אחד מהם הוא מסלול אחר מבחינת רשות מקרקעי ישראל, התכנון והתעריף. המדריך מבוסס על נוסח החלטות מועצת מקרקעי ישראל (פרק משנה 7.3) ועל תעריפי רשות החשמל.

עודכן: ספטמבר 2026

בקצרה

—על גג של מבנה קיים שנבנה כדין, בית או מבנה משק, רשות מקרקעי ישראל אינה גובה תשלום.

—על הקרקע בשטח החקלאי של חלקה א' מותר מיזם סולארי עד דונם אחד, ובכל השטח החקלאי מיזם אגרו-וולטאי.

—התעריף לפי גודל: 48 אגורות עד 15 קילוואט, 37.31 אגורות בין 15 ל-100 קילוואט.

—גג אסבסט מפרקים רק עם קבלן מורשה, לפני שמתקינים.

שלושה מסלולים להקמת מערכת סולארית בנחלה

מסלול	רשות מקרקעי ישראל	גודל אופייני	מה בודקים
גג של בית או מבנה משק קיים	אין תשלום לרשות, אם המבנה נבנה כדין ולא הוקם רק בשביל המתקן. סעיף 7.3.7 א	לפי שטח הגג: בית מגורים לרוב עד 15 קילוואט, לול או רפת עשרות קילוואט	היתר למבנה, קונסטרוקציה, אסבסט, חיבור לרשת
מתקן על הקרקע בחלקה א'	עסקה מול הרשות, עד דונם אחד בשטח החקלאי. סעיף 7.3.9, פסקה 7 ב	כ-70 עד 100 קילוואט לדונם, לפי הפריסה והמרווחים	תכנון ואישור הוועדה, הסדרת שימושים לא מוסדרים בנחלה
מיזם אגרו-וולטאי	עסקה לתקופת המיזם, בגידולי שלחין או מטעים, עד 500 דונם להסכם. סעיף 7.3.14	מיזם מסחרי, לרוב עם יזם	קריטריונים ופיקוח של משרד החקלאות, תוכנית מפורטת

גג סולארי על לול, רפת או מחסן

סעיף 7.3.7 א בהחלטות רשות מקרקעי ישראל קובע שעל מתקנים שהוצבו על גגות של מבנים קיימים שנבנו כדין הרשות לא גובה תשלום. שני תנאים חשובים: המבנה נבנה כדין, והוא לא הוקם רק כדי להציב עליו מתקן סולארי. מבנה משק שנבנה בלי היתר ייחשב שימוש לא מוסדר, ולכן כדאי לבדוק את מצב ההיתרים לפני שמזמינים תכנון.

גגות של מבני משק ותיקים הם לרוב קלים יותר מגג בטון של בית, ולכן מהנדס בודק אם הקונסטרוקציה נושאת את משקל הפאנלים והמסילות ועומדת ברוח. בגגות ישנים רבים יש אסבסט-צמנט, ואותו מפרקים רק עם קבלן אסבסט מורשה לפי חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011. גם מתקן אגירה ליד מערכת כזו פטור מתשלום לרשות, עד 80 מ"ר לכל מגה-וואט-שעה ולא יותר מ-200 מ"ר, לפי סעיף 7.3.7 ג.

כמה חשמל מייצר גג של מבנה חקלאי?

לפי חציון נתוני PVGIS ליישובים באתר, כל קילוואט מותקן בישראל מייצר כ-1,685 קוט"ש בשנה. בדרום המספר גבוה יותר ובצפון נמוך מעט. הטבלה מניחה שכל הייצור מוזרם לרשת במדרגת 15-100 קילוואט. צריכה עצמית של המשק בשעות היום מגדילה את החיסכון.

מערכת 30 קילוואט

50,550 קוט"ש

הכנסה מהזרמה: כ-₪18,900 בשנה

מערכת 50 קילוואט

84,250 קוט"ש

הכנסה מהזרמה: כ-₪31,400 בשנה

מערכת 100 קילוואט

168,500 קוט"ש

הכנסה מהזרמה: כ-₪62,900 בשנה

מחיר לקילוואט במערכות מסחריות נמוך מאשר במערכת ביתית, אבל תלוי מאוד במצב הגג, בקונסטרוקציה ובחיבור. לכן אין כאן טבלת מחירים: בקשו שלוש הצעות על אותו מפרט. למערכות ביתיות עד 15 קילוואט ראו את מחיר מערכת סולארית, ולעסקים את מערכת סולארית לעסק.

מערכת סולארית על הקרקע בחלקה א'

פסקה 7 בסעיף 7.3.9 מפרטת שלוש אפשרויות למיזם בחלקה א' של נחלה: בחלקת המגורים רק במסגרת עסקת תעסוקה לא חקלאית, בשטח החקלאי של חלקה א' עד דונם אחד, ובכל השטח החקלאי של חלקה א' מיזם אגרו-וולטאי. תנאי לאישור הוא הסדרת השימושים הלא מוסדרים בנחלה, כולל תשלום בעד תקופת העבר לפי נוהלי הרשות.

מיזם על הקרקע הוא עסקה מול הרשות: ההתקשרות היא לתקופת המיזם, 24 שנים כולל הקמה ופירוק לפי סעיף 7.3.1. התשלום הוא מחיר אחיד שהרשות קובעת מראש בהיוועצות עם רשות החשמל (סעיף 7.3.4), בלי הנחות אזור (סעיף 7.3.5). בתום התקופה, או אם המתקן מפסיק לייצר, מפנים את השטח.

מיזם אגרו-וולטאי: סולארי מעל גידולים

מיזם אגרו-וולטאי מוקם בקרקע שמעובדת בפועל, והשימוש החקלאי נמשך לצדו. לפי סעיף 7.3.14 הוא אפשרי בגידולי שלחין או במטעים, משרד החקלאות קובע את הקריטריונים ומפקח עליהם, והשטח המרבי הוא 500 דונם להסכם. מחוץ לנגב ולגליל נדרש אישור הנהלת הרשות לפני קידום התכנון. אם משרד החקלאות מודיע שהעיבוד הופסק, הרשות רשאית לבטל את העסקה ולגבות דמי שימוש מלאים.

מערכת סולארית במועצות האזוריות

בדיקת גג של בית או מבנה משק

ענו על 3 שאלות קצרות ונבדוק איזה גודל מערכת מתאים לגג שלכם. ללא התחייבות.

שלב 1 מתוך 3

סוג הנכס

מקורות

מספרי הסעיפים מתייחסים לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בנוסחו המשולב מאוגוסט 2026. לפני עסקה בודקים את הנוסח העדכני מול הרשות ומול עורך דין שמתמחה במקרקעין חקלאיים.

שאלות נפוצות על מערכת סולארית בנחלה

האם צריך לשלם לרשות מקרקעי ישראל על מערכת סולארית על גג בנחלה?

לא, כשהמערכת מוצבת על גג של מבנה קיים שנבנה כדין. כך קובע סעיף 7.3.7 א בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל. הפטור אינו חל על מבנה או חלק ממבנה שהוקם רק כדי להציב עליו מתקן סולארי. מתקן אגירה נלווה עד 80 מ"ר לכל מגה-וואט-שעה, ולא יותר מ-200 מ"ר, פטור גם הוא מתשלום.

כמה שטח אפשר לנצל למערכת סולארית על הקרקע בחלקה א'?

לפי פסקה 7 בסעיף 7.3.9 בהחלטות רשות מקרקעי ישראל, בשטח החקלאי של חלקה א' מותר מיזם סולארי עד דונם אחד. בחלקת המגורים אפשר רק במסגרת עסקת תעסוקה לא חקלאית, ובכל השטח החקלאי של חלקה א' מותר מיזם אגרו-וולטאי. תנאי לאישור הוא הסדרת שימושים לא מוסדרים בנחלה, אם יש כאלה.

מה זה מיזם אגרו-וולטאי?

מתקן סולארי שמוקם מעל קרקע שממשיכים לעבד בפועל, כך שהחקלאות והייצור מתקיימים יחד. לפי סעיף 7.3.14, מיזם כזה אפשרי בגידולי שלחין או במטעים, משרד החקלאות קובע את הקריטריונים ומפקח עליהם, והשטח המרבי הוא 500 דונם להסכם. אם העיבוד נפסק, הרשות רשאית לבטל את העסקה.

מה עושים אם בגג הלול או הרפת יש אסבסט?

אסור לקדוח או להתקין פאנלים על גג אסבסט-צמנט פגום. פירוק גג כזה מחייב קבלן אסבסט מורשה לפי חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011. מקובל לשלב את החלפת הגג בפרויקט הסולארי, ולכן כדאי לבקש הצעה שכוללת גם את הפירוק וגם גג חדש.

מה תעריף ההזרמה למערכת גדולה על מבנה חקלאי?

התעריף נקבע לפי גודל המתקן. מערכת עד 15 קילוואט מקבלת 48 אגורות לקוט"ש ביישובים שאינם ברשימת הפרמיה האורבנית, ומערכת בין 15 ל-100 קילוואט מקבלת 37.31 אגורות לקוט"ש לבקשות חיבור שהוגשו ב-2026. חשמל שהמשק צורך בעצמו בשעות היום חוסך את התעריף הצרכני, ולכן צריכה של לול או רפת בשעות היום משפרת את הכדאיות.