מונה נטו נסגר: מה החליף אותו?

תעריפי הזנה: המדרגות שצריך להכיר

הטבלה מבוססת על מתווה התעריפים שפורסם על ידי רשות החשמל. יש לוודא את מועד הרישום והתנאים המלאים מול ההחלטה התקפה בעת ההתקשרות.

צריכה עצמית מול הזרמה לרשת

תעריף ההזנה הוא רק חלק מהמודל. כאשר מפעילים צרכנים בשעות הייצור, נחסכת רכישת חשמל מן הרשת. לכן למשפחה שעובדת רוב היום מחוץ לבית ולבית שמפעיל מזגן, דוד או טעינה בשעות הצהריים עשויה להיות תמונת כדאיות שונה, גם עם אותו גג.

כדאי לבקש מהמתקין שני תרחישים: האחד שמרני, עם שיעור צריכה עצמית נמוך, והשני שמבוסס על שינוי שימושים אפשרי. כך אפשר לזהות אם ההחזר נשען בעיקר על הזרמה או על חיסכון בחשבון החשמל.

למי מונה נטו עדיין רלוונטי

מונה נטו רלוונטי בעיקר לבעלי מתקנים ותיקים שנרשמו במסגרתו. מי שקונה בית עם מערכת קיימת שואל באיזו אסדרה היא רשומה ומה התנאים שנקבעו לה, כי שינוי בעלות או הגדלת המערכת עשויים להשפיע על ההסדר. בכל מקרה כזה בודקים את המסמכים מול חברת החשמל ולא מסתמכים על תיאור בעל פה.

ההבדל בין שני ההסדרים מורגש בעיקר בבית שצורך מעט חשמל ביום. בהסדר הוותיק, ייצור שהוזרם בצהריים קוזז מול צריכה בערב. במערכת חדשה אותו ייצור נמכר בתעריף ההזנה, והחשמל של הערב נקנה בתעריף הביתי, שגבוה ממנו. לכן מי שמשווה מחשבון ישן או הצעה שמבוססת על ההסדר הוותיק יקבל תמונה אופטימית מדי.

מכאן גם ההמלצה הנפוצה להזיז צריכה לשעות הצהריים: הפעלת מזגן, דוד, מדיח או טעינת רכב חשמלי בזמן שהמערכת מייצרת מגדילה את החלק שנצרך בבית, וכל קוט״ש כזה שווה את התעריף הביתי במקום תעריף ההזנה. בבית שרוב בני המשפחה נמצאים בו ביום, ההשפעה על ההחזר יכולה להיות משמעותית. בבית שרובו ריק בשעות היום, ההחזר נשען בעיקר על תעריף ההזנה, ולכן כדאי לבדוק אותו בתרחיש השמרני, שבו כמעט כל הייצור נמכר לרשת.

הצעה שכתוב בה ״נט מטרינג״

• שואלים לפי איזו אסדרה והחלטה של רשות החשמל חושבה ההכנסה.
• מבקשים את התעריף שהונח לכל קוט״ש שמוזרם לרשת, ובודקים אותו מול הטבלה כאן.
• מבקשים לראות איזה חלק מהייצור ההצעה מניחה שייצרך בבית.
• אם ההצעה מבטיחה קיזוז מלא של החשבון, מבקשים הסבר בכתב איך זה מחושב במערכת חדשה.

כמה שווה קוט״ש: הזרמה מול צריכה עצמית

במונה נטו, קוט״ש שהוזרם לרשת קוזז מול קוט״ש שנקנה ממנה. במערכת חדשה המצב שונה: קוט״ש שמוזרם לרשת מקבל את תעריף ההזנה, 48 אגורות (או 54 ביישובים עם פרמיה אורבנית), וקוט״ש שהבית צורך מהמערכת חוסך את התעריף הביתי, 63.52 אגורות.

דוגמה: מערכת של 5 קילוואט בתל אביב מייצרת כ-8,610 קוט״ש בשנה לפי PVGIS. אם כולה מוזרמת לרשת בתעריף הבסיסי, זה כ-4,100 שקל בשנה. אם 30% ממנה נצרך בבית (הנחה להמחשה), התועלת היא כ-4,500 שקל. לכן שתי הצעות עם אותו הספק יכולות להציג הכנסה שונה, לפי ההנחה על הצריכה העצמית.

יומן שינויים

• יולי 2026: עודכן מדריך זה כדי להבהיר שמונה נטו אינו מסלול פתוח למצטרפים חדשים.
• 2026: לפי המתווה, מדרגת 15-100 קילוואט עומדת על 37.31 אגורות לקוט״ש.
• 2025: לפי המתווה, מדרגת 15-100 קילוואט עמדה על 39.36 אגורות לקוט״ש, בעוד מדרגת עד 15 קילוואט נשארה 48 אגורות.

שאלות נפוצות