אגרו וולטאי: מתקן סולארי מעל שטח חקלאי מעובד

מה נחשב מתקן אגרו-וולטאי

משרד החקלאות מגדיר מתקן אגרו-וולטאי (נכתב גם אגרוולטאי) כמתקן פוטו-וולטאי שמשולב בפעילות חקלאית לאורך כל שנות חייו. מדובר במתקנים מעל חקלאות צמחית בשטח פתוח: גידולי שדה, מטעים וכרמים. פאנלים על גגות חממות, על בריכות דגים או על דפנות מאגרים הם מסלולים אחרים. גם גג של לול או רפת הוא מסלול נפרד, ועליו ראו את מערכת סולארית בנחלה.

ההיגיון הוא דו-שימוש בקרקע. הפאנלים מצלים חלק מהשטח, ובגידולים מסוימים הצל מפחית אידוי וצריכת מים. מצד שני, צל רב מדי, עמודים צפופים או גובה נמוך פוגעים ביבול ובעבודה עם טרקטור. לכן כל הרגולציה בנויה סביב שאלה אחת: האם החקלאות נשארת חקלאות.

חווה סולארית, שדה סולארי ואגרו-וולטאי: מה ההבדל

חווה סולארית, או שדה סולארי, היא מערכת סולארית קרקעית שתופסת את השטח כולו. מתחת לפאנלים אין גידול, והקרקע יוצאת בפועל מעיבוד חקלאי לתקופת המיזם. מתקן אגרו-וולטאי הוא ההפך: מערכת סולארית על קרקע חקלאית שממשיכים לעבד, והעיבוד הוא תנאי להמשך ההפעלה.

ההבדל הזה קובע את המסלול. חוות סולאריות על קרקע חקלאית קודמו עד היום לפי תמ"א 10/ד/10, שלפי משרד החקלאות מאפשרת עד 300 דונם ממשבצת של יישוב, עם סדרי עדיפויות למיקום ומגבלה על מתקנים במרכז הארץ. מול רשות מקרקעי ישראל, מיזם קרקעי הוא עסקה לתקופה של 24 שנים כולל הקמה ופירוק (סעיף 7.3.1), במחיר אחיד שהרשות קובעת בהיוועצות עם רשות החשמל (סעיף 7.3.4) ובלי הנחות אזור (סעיף 7.3.5). מתקן אגרו-וולטאי עובר במסלול הנפרד של תמ"א 1/24 ושל סעיף 7.3.14, שמתואר בהמשך.

פאנלים על גג של מבנה חקלאי, כמו לול, רפת, מחסן או חממה, הם מסלול שלישי שאינו תופס קרקע בכלל. בנחלה זה לרוב המסלול הפשוט ביותר, ועליו ראו מערכת סולארית בנחלה ועל מבנה חקלאי.

תכנון: מה קובעת תמ"א 1/24

עד 2026 התבסס התחום על תמ"א 10/ד/10, שלא כללה הנחיות ברורות לפעילות חקלאית מתחת לפאנלים, ועל מתקני חלוץ לניסוי. ב-15 בפברואר 2026 אישרה הממשלה את תמ"א 1/24, שמוסיפה לתמ"א 1 פרק למתקנים אגרו-וולטאיים ומפרידה אותם ממתקנים סולאריים קרקעיים רגילים. אלה עיקרי הכללים:

המספרים בטבלה לקוחים מנוסח התוכנית שפורסם לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה במאי 2025, והיקף 1,000 הדונם, סף 80% ו-85% והכלל על גידור מופיעים גם בסיכומים שפורסמו אחרי האישור. לפני הגשת תכנית בודקים את הנוסח המאושר מול מנהל התכנון.

קרקע: הכללים של רשות מקרקעי ישראל

רוב הקרקע החקלאית בישראל מוחכרת מרשות מקרקעי ישראל, ולכן מיזם אגרו-וולטאי הוא גם עסקה מול הרשות. סעיף 7.3.14 בקובץ החלטות המועצה קובע שמיזם כזה אפשרי בגידולי שלחין או במטעים, שמשרד החקלאות קובע את סוגי הגידולים ואת הקריטריונים ומפקח עליהם, ושהשטח המרבי הוא 500 דונם להסכם. מחוץ לנגב ולגליל, קידום תכנית או עסקה מותנה באישור הנהלת הרשות, ורק באזורים שאינם צפויים לשמש עתודה לפיתוח.

במושבים, פסקה 7 בסעיף 7.3.9 מאפשרת מיזם אגרו-וולטאי בכל השטח החקלאי של חלקה א'. ההתקשרות היא לתקופת המיזם, 24 שנים כולל הקמה ופירוק לפי סעיף 7.3.1. אם משרד החקלאות מודיע שהמיזם חדל להיות אגרו-וולטאי, הרשות רשאית לבטל את העסקה ולדרוש את השבת הקרקע.

חשמל: תעריף מתקני החלוץ והמסלול המסחרי

רשות החשמל פתחה ב-2021 (החלטה 62003) אסדרה למתקני חלוץ אגרו-וולטאיים, לפי אמת מידה 176ב. מתקן חלוץ הוא מתקן על קרקע חקלאית שקיבל אישור מהוועדה המשותפת של המדענים הראשיים במשרדי האנרגיה והחקלאות. בהחלטה 70404 מינואר 2025 הרשות האריכה את האסדרה, הגבילה אותה ל-100 מגה-וואט במצטבר ולמתקנים שקיבלו תשובת מחלק עד 31.12.2025, האריכה את המועד לסנכרון ל-36 חודשים והאריכה את תקופת התעריף עד 31.12.2049.

המחלק רוכש את כל החשמל שמתקן החלוץ מייצר, בתנאי שהוא עומד בתנאי הסנכרון, מציג אישור של משרד החקלאות על תחילת הניסוי ומציג אישור לאספקת חשמל מהרשות המאשרת. זה מסלול ניסוי שנסגר לתשובות מחלק חדשות, והוא מעניין בעיקר כנקודת ייחוס.

למסלול המסחרי לפי תמ"א 1/24 לא פורסם עדיין תעריף סופי. בספטמבר 2026 פרסם משרד החקלאות להערות הציבור טיוטת נוהל שמגדיר "עיבוד חקלאי מיטבי" ואת הפיקוח והדיווח, ורשות החשמל פרסמה לשימוע מנגנון שבו מתקן שלא עומד בדרישות מקבל הפחתה של 5% עד 10% בתעריף, ובהמשך 15% עד 20%. השיעורים עדיין אינם סופיים. גם זמינות הרשת באזור קובעת אם אפשר לחבר מתקן, וכדאי לבדוק אותה מוקדם, כמו שמוסבר במדריך אזורים חסומים לסולאר.

מה למדו מתקני החלוץ

לפי משרד החקלאות, בפיילוט הממומן השתתפו 119 חלקות, 21 חברות, 11 מוסדות מחקר ו-33 חוקרים, עם 10 טכנולוגיות ו-32 גידולים שונים ב-9 סוגי קרקע. בכל חלקה נמדדים מדדים חקלאיים, אנרגטיים, מטאורולוגיים וסביבתיים, מול חלקת ביקורת בלי פאנלים. תקציב המחקר הוערך בכ-13 מיליון ש"ח. בשלב הפיילוט נקבע שפגיעה משמעותית בחקלאות היא ירידה מתחת ל-70% מהתפוקה הנורמטיבית. בתוכנית המסחרית הסף עלה ל-80%.

לפני שחותמים עם יזם אגרו-וולטאי

רוב המיזמים נבנים בשותפות בין החקלאי, שמחזיק בקרקע וממשיך לעבד אותה, לבין יזם שמממן, מתכנן ומפעיל את המתקן. כמה שאלות שכדאי לסגור בחוזה:

• מי אחראי לעמידה ב-80% תפוקה ומה קורה אם היבול יורד בגלל המתקן ולא בגלל העיבוד.
• האם הגידול שלכם מתאים לשיעור הכיסוי ולגובה שהיזם מתכנן, ומה מרווח העבודה לטרקטור, לריסוס ולגיזום.
• מי מכין את הנספח החקלאי ומי מנהל את חלקת הביקורת.
• איך משך החוזה מתיישב עם תקופת העסקה מול רשות מקרקעי ישראל, ומי אחראי לפירוק ולהשבת הקרקע בסוף.
• מה מצב הרשת: האם כבר יש תשובת מחלק, ומה קורה לחוזה אם החיבור מתעכב.

לחקלאים עם גגות של לול, רפת או מחסן יש מסלול פשוט יותר, בלי חובת עיבוד מתחת לפאנלים. לעסקים ולמבנים מסחריים ראו מערכת סולארית מסחרית לעסק.

שאלות נפוצות על אגרו וולטאי